חיפוש

זוכרים את הפעם ההיא, כאשר מישהו "חטף" מכם את הקרדיט?

עודכן ב: נוב 4

כאשר אני שואל אנשים, "איך זה הרגיש?" - התשובות שאני שומע לרוב הן: "מחנק" "השתנקתי" "זה ממש כאב" "הרגשתי מנוצל" "זה גרם לי להרגיש שמבטלים אותי" יש לנו אפשרות להיות חלק מהזרימה (זרימת האנרגיה), ובאותה מידה אנחנו יכולים להיות אלה שתוקעים אותה (אפילו ללא כוונה רעה, אלא מתוך חוסר מודעות). כאשר אנחנו עושים משהו שראוי להערכה, להוקרת תודה, לפירגון - אך איננו מקבלים אותם מאלה שהיו אמורים / יכולים להעניק אותם - כנראה שתמיד זה יכאב, יתסכל, יקומם. זה ירגיש שמישהו "תקע" את הזרימה ולא איפשר להוקרת התודה להגיע ליעדה. ומהצד השני.... כאשר אנחנו מרגישים הוקרת תודה למישהו, ממש מרגישים אותה בלב, ואפילו מתרגשים ממה שמישהו עשה עבורנו - זה לעולם לא עובר בטלפתיה. הוקרת תודה היא פידבק בעל ערך עצום. יש בכוחה לרומם, להעצים, לייצר מוטיבציה. וזה חשוב מאוד 👈 להשיב חזרה 👉. למה? כי כאשר אנחנו 👈 משיבים חזרה 👉, אנחנו מייצרים סירקולציה של אנרגיה. אנחנו לא 'תוקעים' אותה אצלנו. הרבה פעמים אנחנו חוששים, בינינו ובין עצמנו, שאם נבטא אותה, זה ישדר חולשה. לא פעם אנחנו חוששים שאם נבטא אותה, זה יגרום לאחר "לעוף על עצמו יותר מדי". בראייה שלי, אלה עלולים להיות דמיונות שמחבלים ביכולת שלנו להעצים אחרים, להעניק להם ערך ומשמעות. כן, ייתכן שמישהו ייקח את הוקרת התודה למקום לא נכון. אך תמיד אפשר לאזן. תמיד גם אפשר להעמיד מישהו על טעותו ולדייק, להכניס את הדברים לפרספקטיבה הנכונה. ככה לומדים ומתפתחים. אבל להימנע מהוקרת תודה מלכתחילה - מייצר אימפקט שלילי מצטבר. בהמשך למילים המדויקות של ויליאם וורד - האם באמת נעטוף מתנה אך נשאירה אצלנו? האם נמנע מעצמנו את חדוות הנתינה (או את האושר על פניו של מקבל המתנה)? הוקרת תודה היא מתנה רבת ערך. אל תשאירו אותה אצלכם. תעבירו אותה הלאה. וכמה שיותר הרבה. ההמלצה שלי - אמצו הרגל של הוקרת תודה יומית אחת, לפחות (כל פעם למישהו אחר) 😊 #leadership #empoweringpeople #motivation #העצמה #מנהיגות


1 צפיות0 תגובות